שאלתי על סדר היום- על מגבלות, זכרון, תפקוד יום יומי, תרופות,

ו…שאלה שהרבה מתקשים לשאול,

ומה עם התפקוד המיני? האם קיימים קשיים?

קשיים???? ענתה בת הזוג המון זמן כבר אין…. זה לא הלך אז חשבנו שזהו זה כנראה הגיל, המבט המופתע על פניה ועל פניו…

הקלות בה קיבלו את המגבלה והויתור,

בחיוך מבויש אמרה לי, “אף פעם לא שאלו אותנו את השאלה הזו”

העזתי וסיפרתי להם על “מחלה” שבגללה אנשים מוותרים על איכות חיים, ולעיתים על החיים עצמם.שמה “בושה” – יש לה סימפטומים ואין בדיקת מעבדה שמאתרת אותה.

 

סיפרתי לזוג שקיימים פתרונות ושצריך רק לגשת ולבקש, ושיאמרו שאני אמרתי, מוכנה לקחת זאת על עצמי.

עיני הזוג נצצו, המשכנו עם הבדיקה באוירה משוחררת יותר.

בסיום הבדיקה בדרך החוצה ליד הדלת נשאלה השאלה “אז עם הבעיה ללכת לרופא המטפל?”

בטח, אמרתי, לא לוותר.

אני בטוחה שהם יגיעו לרופא לבקש עזרה בכדי לחדש את המגע.

אני את שלי עשיתי..

אז הטיפ שלי-  לא לוותר על דברים טובים, לשאול ולפעול בכדי להחזיר אותם לקן.

ואם קשה לכם לתקשר בנושא ניתן בעזרת מספר מפגשים מצומצם ל”החזיר עטרה ליושנה”

כל טוב חברים